"תרועת מלך"

 

היצירות המוגשות בתוכנית זו- "פתיחה לנושאים יהודים" מאת פרוקופייב, ו"תרועת מלך" מאת אנדרה היידו, אולי במבט ראשון, לא נראות קשורות זו לזו, אך למעשה הן משלימות אחת את השניה .

 

פרוקופייב היה יהודי שהיגר לניו יורק בשלהי שנות ה20. הוא רצה להנציח את המורשת היהודית של בית הוריו. לשם כך אסף פרוקופייב את חבריו, גם הם מהגרים מברית המועצות לשעבר, חברי אנסמבל "זימרו", אשר נתנו לו מחברת עם שירי עם יהודיים, וכך נוצרה היצירה המוכרת  לנו כיום.הרכב היצירה הוא לא רגיל, וכולל רביעיית מיתרים, פסנתר וקלרינט (אשר מנגן את הנעימות בצורה הדומה לכליזמר)

 

אנדרה היידו,יליד הונגריה,  היגר גם הוא, אך הפעם לישראל, בשנת 1966. בישראל כיהן,בין יתר תפקידיו, כראש מחלקת ההלחנה באוניברטת תל אביב. התעניינותו במוסיקה יהודית מתבטאת בברור בכל יצירותיו, כאשר  ביצירתו "תרועת המלך" ניכרים המוטיבים המוסיקליים הדתיים יותר. כאן הופך הקלרינט לכלי אשר מחקה את תרועת השופר בבית הכנסת, ואת קול החזן בתפילה הידועה של "כל נדרי". כמו אצל פרוקופייב, האלמנט של מוסיקת הכליזמר בא לידי ביטוי בחלק מפרקי היצירה.

 

שתי היצירות האלו חשובות להבנת הנשמה היהודית מנקודת המבט של מהגרים, אשר חיו במקומות שונים ובתקופות שונות. שתי היצירות מביעות את הצורך העז של המלחין להנציח את הצליל הכה ייחודי של המוסיקה היהודית לדורותיה. האחד, מהגולה, והשני, מהבית. שילוב שתי היצירות מהווה מעין סגירת מעגל בין הגולה, אשר מייחל למולדתו, ובין המהגר שהגיע לנחלתו.

 

 לתמונות מהקונצרט

 


 

הדפסשלח לחבר