אמנון סטרשנוב

נולד ב-24.7.1947 בפרדס חנה. בוגר ביה"ס התיכון החקלאי בפרדס חנה (1959 – 1964).

 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בתואר בוגר (1968). התגייס לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית ושירת בפרקליטות הצבאית במשך 23 שנים, בה מילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים (1968 – 1991).

בין היתר, שימש כתובע הצבאי הראשי (1976 – 1981); נשיא בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון (1982 – 1984); סגן הפרקליט הצבאי הראשי (1984 – 1986).

בשנים 1980 – 1981 למד בקורס המתקדם בבית הספר למשפט צבאי של צבא ארה"ב בשרלוטסוויל, וירג'יניה.

בשנים 1986 – 1991 כיהן כפרקליט הצבאי הראשי של צה"ל, בדרגת תת-אלוף, כולל בתקופת האינתיפאדה.                    הוא טיפל, בין היתר, בבעיות המשפטיות שהתעוררו באינתיפאדה, וכן בפרשות אחרות כגון, פרשת הקצין עיזאת נפסו ופרשת תא"ל רמי דותן.

 בשנת 1991 פרש מצה"ל ונתמנה לשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם כיהן עד לפרישתו בשנת 2002. בשבתו על כס המשפט כיהן השופט סטרשנוב כאב בית דין בהרכב שדן בפשעים חמורים (רצח, אונס, ריגול), וכמו כן דן בתיקים אזרחיים רבים ומגוונים. בשנים 1994 – 1996 היה מרצה למשפטים באוניברסיטת ת"א.

השופט סטרשנוב פרסם מאמרים משפטיים רבים, וכן שני ספרים: "צדק תחת אש" – העוסק בהיבטים השונים של האינתיפדה (1994). "ילדים ונוער בראי המשפט" – הדן בשפיטת קטינים, ענישה וחינוך (2000). 

עם פרישתו מכס השיפוט בשנת 2002, החל לעסוק בבוררויות ובגישורים במסגרת השוק הפרטי. ביום 29.4.04 התמנה לנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, מיסודו של איגוד לשכות המסחר. אמנון סטרשנוב מתגורר ברעננה. נשוי ואב לארבעה בנים.

הדפסשלח לחבר